דרום הודו

נדבר על מה לצפות מבחינת נופים, אטרקציות ומה לעשות, מה סגנון הטיול וכמה קל לטייל באזור הדרום,

  
נפרט את דרכי ההגעה גם למטיילים הבאים ממדינות אחרות וגם למטיילים שמגיעים ממרכז וצפון המדינה.
  
נדבר על מתי כדי להגיע - כדאי לתזמן את חודשי ההגעה לדרום הודו, אחרת.... אתם יכולים להתאדות מחום ולנזול מלחות כמו שלגון באילת של יולי אוגוסט בצהרי היום... או לחלופין לסבול מחום וגשמי מונסון כבדים ללא הפסקה...

  
ניתן סקירה קצרה על המקומות המעניינים ביותר לפי האזורים בדרום הודו.

  
נסיים בהמלצות איך לעשות את המסלול וטיפים נוספים חשובים.

  

  

למה לצפות?

  
דרום הודו מכילה הרבה סגנונות.

  
מקדשים עתיקים עם ארכיטקטורה ייחודית ומרשימה ניתן למצוא בטאמיל נאדו וקרנטקה.

  
חופים יפים עם כפרים ועיירות המציעים אפשרויות לינה, אוכל, השכרת אופנועים ושאר שירותים לטיילים תמצאו בגואה ואיי אנדמן

  
ברחבי דרום הודו תעברו בערים גדולות בסגנונות שונים אחת מהשנייה,
בומביי הבירה הכלכלית של הודו, מלאה בניגודים של עוני מחפיר לצד עושר אדיר, קניונים מפוארים לצד שכונות פחונים מוזנחות.
הרבה מונומנטים יפים, מוזיאונים, פארקים, גנים ועוד...

  

פונה, מלאה במקדשים ואשרמים, תציע לכם אפשרות לקורסי מדיטציות ועוד,

  
בנגלור, בירת קרנטקה, עיר ההיי טק של הודו, תציג לכם עיר שונה ומערבית מכל הערים שראיתם בהודו.
ועוד ערים מעניינות נוספות כמו מייסור, קוצ'ין ועוד...

  
טבע מטובל במקדשים באמפי, סבך תעלות מים בין הג'ונגלים ליד עיר אלפי, רכסים שחוצים את המדינות השונות בדרום, פארקים, ספארי בשמורות טבע רבות בהם ניתן לצפות במגוון חיות.

  

למרות כל מהגוון הזה, דרום הודו יש לה קצב משלה.
אם אתם מגיעים מיעדים אחרים, כמו מנפאל, צפון הודו, תאילנד וכדומה,
תגיעו מוכנים... דרום הודו תראה לכם מאוד איטית ואולי קצת משעממת.
אין שפע של אטרקציות והתרחשויות.

  
רבים באים בשביל לרבוץ בחופים, בשביל להגיע למקום של טבע יפה ומרגיע, ופשוט להתנדנד רוב שעות היום על ערסל, וקצת לטייל רגלית בין מקומות מעניינים באזור.

  
אין אטרקציות רבות שממלאות את היום, אין אקסטרים, הקצב של הטיול הוא ממש רגוע.

  
בגואה עוד תראו יחסית הרבה תיירים וגם לא מעט ישראלים.
כך גם באמפי..

  
אבל אזורים כמו קרנטקה וטאמיל נאדו אין הרבה תיירים וגם לא תפגשו הרבה ישראלים.
הקצב שם אפילו יותר איטי מגואה והכל הרבה יותר שקט ושליו.

  
לכן, אם אתם מטיילים שאוהבים אקשן, אטרקציות, ושהיום מלא בטיולים ופעילויות... תחשוב פעמיים על דרום הודו...

  

דרכי הגעה לדרום הודו

  
הגעה לדרום הודו יכולה להתבצע בצורות שונות.

  
דבר ראשון, תלוי מהיכן אתם מגיעים.

  
אם דרום הודו הוא היעד  הראשון בטיול שלכם, נכון יהיה להגיע בטיסה לבומביי.
אתם תנחתו בשדה התעופה בינלאומי של העיר.

  
להמשיך בטיסת פנים ליעדים אחרים, בין אם לגואה, לקוצין, בנגלור ועוד יעדים,
תאלצו לצאת משדה התעופה ולקחת מונית לשדה התעופה לטיסות פנים הסמוך לו.

  
מדובר בנסיעה של 10-20 דקות (תלוי בעומס התנועה), ויעלה  בין 5-10 שקלים.
בשעות היום יש שירות חינמי של אוטובוס של שדה התעופה המקשר בין שני שדות התעופה.

  
גם אם אתם תרמילאים הקצרים בכסף, אל תשללו את טסות הפנים הללו.

בטיול שלי לגואה בסוף 2016, לקחתי טיסה מבומביי לגואה שעלת  לי 40   דולר בלבד. והטיסה ארכה כשעה ועשר דקות.

  
פגשתי, מטיילים שנחתו בבמוביי, נכנסו לעיר והתברברו בה, ואז לקחו אוטובוס של 12 שעות עד לגואה ו..... שילמו 50  דולר?!

  
לכן, תמיד תבדקו כמה עולים טיסות פנים במקביל לבדיקה כמה עולה נסיעת אוטובוס... לעיתים קרובות תופתעו.
אם ההפרש לא גדול, ויש פער של 50 שקלים או אפילו 100 שקלים...

  
האם לא שווה לשלם את הסכום ולעשות את הדרך בשעה במקום נסיעה קשה של 10-15 שעות?

  

אם אתם מגיעים מצפון הודו, או ממדינות במרכז כמו רג'סטאן,

  
ראשית, שווה שוב לבדוק טיסות פנים. לרוב זו תהיה טיסה לבומביי או דלהי ומשם המשך ליעד.
למשל אם אתם רוצים להגיע מוורנסי לגואה.

  
טיסות זה עניין של 5 וחצי שעות – טיסה של שעה וחצי לדלהי. המתנה של שעה וחצי. עוד שעתיים וחצי טיסה לגואה. זהו!

  
העלות: אזור 80-100 דולר מקסימום.

  
אם תחשבו לעשות את הדרך באוטובוס ורכבות... הרי שאין רכבת אחת או אוטובוס אחד שמקשר בין שני היעדים, ונדרשים שילוב של כמה וכמה רכבות ואוטובוסים.

  
מדובר ביותר מ 1700 ק"מ, וזה לוקח נטו של 40 שעות באוטובוסים ורכבות בלי לחשב את ההמתנה בין מועדי הרכבות והאוטובוסים... דבר שיגרור גם 3 ימים בדרכים.

  
עלויות הרכבות והאוטובוסים, עלויות לינה, ואוכל... אתם כבר מבינים... זה יצא די קרוב לטיסות אם לא יותר...

  

  

  

מתי להגיע לדרום הודו?

  
העונה הטובה ביותר להגיע היא בין אוקטובר למרץ.
זה נחשב לעונת החורף, הטמפרטורות סבירות, לא חם ולח מדי, ומצד שני אין הרבה גשמי מונסון.

  
העונה הכי פחות טובה זה אפריל עד יוני, אז האזור לוהט, טמפרטורות שיכולות להגיע ל 50 מעלות. אין כמעט גשמים שמצננים את האוויר.

  
חודשים יולי עד ספטמבר כולל, הם תקופת המונסונים. גם חם ולח וגם הרבה גשמים חזקים, שלא פעם גורמים להצפות ואף לפגיעה ברכוש ובנפש. לא מומלץ להגיע בתקופה זו.

  


מה מעניין בדרום הודו?

  

רבים באים לדרום בעיקר לחפש חופים, שקט ושלווה.
בשביל אלו, גואה זו התשובה.

  
מעבר בין החופים השונים: ארמבול, אנג'ונה, פלולים ועוד, כאשר לכל אחד אופי שונה...
אחד יותר עמוס, מכיל מסעדות רבות, גסטהאוסים, פאבים על החוף בערבים כגון ארמבול.
אחר, שקט מאוד, חופים רחבים ומקסימים לרביצה ומנוחה פלולים ואנג'ונה.

  
רבים עוברים בין אחד לשני. אפשרויות המעבר יכולות להיות בקטנועים שכורים. שזו לדעתי הדרך הנוחה ביותר.

  
הגעה למשל בין ארמבול לאנג'ונה זה עניין של חצי שעה באופנוע. לעומת זאת באוטובוס זה ייקח שעה וחצי. השכרת אופנוע ל 24 שעות עולה בסביבות 15-20 שקלים.

  
התניידות באוטובוסים בין החופים השונים לפעמים דורשת היקוף, נסיעה של כשעה לעיר ביניים ואז משם עוד שעה שעה וחצי ליעד הבא.

  
האוטובוסים מעוד זולים אבל לקוח הרבה זמן (נסיעה באוטובוס זה עניין של שקל או שניים)
אפשרות פופולארית אם כי יקרה יותר זה מוניות.

  
למשל בשדה התעופה של גואה שנמצא באזור וסקו-דה-גמה לחוף אנג'ונה או ארמבול כשעה וקצת נסיעה, זה עניין של 1400-1500 רופי (בערך 90 שקלים) אם אתם 2-3 מטיילים זה עניין של 30-40 שקלים ומאוד נוח.

  
יש גם אפשרות להתנייד בחלק מהמקומות ברכבות אבל זה פחות רלוונטי, מכיוון שהרכבות לא מגיעות קרוב לחופים אלא קו הרכבת חותך מצפון לדרום ומרוחק מהחופים.

  

למחפשים תרבות ומקדשים אפשר להגיע לאמפי, שהוא מקום מקסים של שילוב של טבע מיוחד ויפה ומקדשים רבים הפזורים.

  
גם האווירה במקום, והשירותים למטיילים טובים ולכן המקום פופולארי.


יש מקדשים רבים בטאמיל נאדו וקרנטקה, הרשימה ארוכה, ואני מניח שבעיקר מה שמנחה מטיילים מה כן לבקר, זה כמה מרשים המקום וכמה צריך להתאמץ להגיע אליו.

  
אחרי שרואים כמה מקדשים ומונומנטים מרשימים, ואז צריך בשביל לראות עוד מקדש נחמד לנסוע באוטובוס 12 שעות, רוב המטיילים מוותרים, ודוגמים רק מקומות שהם מיוחדים ושיש בהם משהו שהם עוד לא עשו.

  

מטיילים רבים אוהבים לדגום מה שיותר מקומות.

  
נוסעים או טסים מגואה לבנגלור, מבקרים כמה ימים בעיר ההיי טק ההודית.
אחרי זה יורדים דרומה לקוצ'ין, שהיא עיר נעימה שהיה ועדיין יש בה קהילה גדולה של יהודים.

  
יורדים קצת דרומה ממנה לעיר אלפי שם ניתן לצאת לשייט ב – Backwaters שזה רשת תעלות גדולה שמתחילה בעיר ועוברת באזורים מיוערים.
שייט שליו ורגוע.

  
הדרום מכיל הרבה מאוד יעדים קטנים, חלקם מעניינים יותר חלקם מעניינים פחות,
למטיילים שרוצים באמת לחרוש את הדרום, כדי לצטייד בספר לונלי פלנט, כי המידע מפי המקומיים או מטיילים אחרים שתפגשו בדרך לא גדול כמו על הצפון.

  
וכמו שכתבתי למעלה, תבואו מוכנים ובידיעה שזה אזור יותר שקט ויותר רגוע.

  
אל תצפו לאקשן ולעוצמה של הצפון.

  
אני זוכר שפגשתי חבר'ה שבאו מנפאל, אחרי חודשיים של טרקים, אטרקציות והרבה הרבה אנדנלין שזרם להם בעורקים בחודשיים הללו.

  
והם הגיעו לגואה לנוח ולהירגע.

  
אז שבועיים בגואה איכשהו הם שרדו...

  
אבל ברחבי קרנטקה ובטאמיל נאדו הם כבר השתעממו ופגשתי אותם בדרכם לבומביי כדי לתפוס טיסה לתאילנד, פליפינים ושאר יעדים אחרים...

  

טיפים נוספים

  
חברים, הציוד לדרום הוא מינימלי.
אין צורך בציוד קמפינג. אין צורך אפילו בנעליים...

  
גם הצורך במלתחה מצטמצם מאוד באזור הדרום. אין צורך בפליזים, מעילים ושאר דברים מחממים.
המקסימום הוא סוודר בשביל המזגן המקפיא בטיסות פנים והרכבות.

  
הפריטים הכי חשובים זה: בגד ים, משקפי שמש וקרם הגנה....

  

כמו שציינתי בסעיפים קודמים.

  
קחו טיסות פנים לקצר מרחקים. הטיסות זולות ולרוב עלותם כמה עשרות דולרים בודדים.
ואם תעשו חשבון של שעה טיסה אל מול 10-15 שעות לא קלות באוטובוס, אני חושב ברוב הפעמים כדאי לשלם עוד 50-100 שקלים יותר ולקחת טיסה.

  
אם יש לכם רישיון על אופנוע, מומלץ בכל מקום לשכור קטנוע ליום עד 3 יומיים ולטייל בסביבות היעד שלכם, להגיע לכפרים קטנים, מפרצים וחופים מבודדים ועוד.

  

תהינו בדרום, תנוחו ותירגעו

  

 

מקומות בהודו

כתבות על הודו

סיפורי מסע על הודו